גם אנחנו יוצאים לחופש פסח

גאמא כתיבה אקדמית תפסיק לקבל הזמנות חדשות ב-18 במרץ, ועובדיה יהיו בחופש בכל חודש אפריל.

נשמח לעמוד לרשותכם לאחר מכן.

-
דף הבית אודות סטודנטים
לתואר שלישי
סטודנטים
לתואר שני
סטודנטים
לתואר ראשון
סטודנטים
לקויי למידה
חוקרים
וחברות
מרכז
המידע
צור
קשר
 
 

איך כותבים עבודה אקדמית?

כל סטודנט וחוקר מגיע לשלב הזה – כתיבת העבודה. מתברר שרבים, בהגיעם לשלב זה, שואלים את עצמם, "איך בעצם כותבים עבודה אקדמית?" מאמר זה מציע מספר המלצות לכתיבת עבודה אקדמית, תוך מתן דוגמאות להמחשה.

בתחילה, המאמר יסביר את רעיון הכתיבה האינטגרטיבית, יעסוק בניסוח משפטים וחלוקת המסמך לפסקאות, ובהמשך ידון בכתיבה הקוהרנטית. בסופו, המאמר יסביר מתי יש לכתוב את המבוא ומהו השימוש שנעשה בו בתהליך כתיבת עבודה אקדמית.

מהי כתיבה אינטגרטיבית?

כתיבת עבודה אקדמית לסוגיה השונים (סמינריון, עבודת גמר, הצעת מחקר לתואר שלישי או שני וכמובן תיזה) מאופיינת בכתיבה ייחודית, המוגדרת ככתיבה אקדמית וכתיבה מדעית. ייחודה בכך שהיא מבטאת ניתוח עומק של הנושא אליו מתייחסת העבודה. בכתיבה זו מתקיים איזון בין העברת מידע תמציתי באשר לנושאים ידועים ומוכרים ובין הצורך להעמיק ולהרחיב בנושאים ותחומים רלוונטיים לנושא. את האיזון קובע החוקר עצמו על פי שיקול דעתו.

כמו כן, כתיבה אקדמית הינה כתיבה אינטגרטיבית. זוהי כתיבה המציגה רעיונות משולבים בביקורתיות החוקר. שילוב זה הינו, למשל, עימות והשוואה בין מספר גישות, או עימות בין ממצאי מחקרים שונים, או הצגת הסכמות בין חוקרים, כמו גם הצגת ממצאים זהים של מחקרים שונים. אופן הצגת הדברים בכתיבה אינטגרטיבית מבטא את ביקורתיות החוקר. לכן, קיימת חשיבות להקפדה על ניסוח המשפטים כהלכה.

ניסוח משפטים

מבחינה מבנית, בכתיבה אינטגרטיבית מנסחים את המשפטים כך שהמושגים והרעיונות הם שעומדים במוקד הכתיבה ולא שמות החוקרים, או המאמרים, אלא אם החשיבות היא דוקא בציון שמות החוקרים.

הפסקה הבאה, בה שמות החוקרים ומאמרם נמצאים במרכז, מהווה דוגמא לטעות מבנית בניסוח.

Brown & Peterson (1993), בהמשך למטא-אנליזה שהם ערכו (Antecedents and Consequences of Salesperson Assessment of Causal Effects), הציעו מודל תיאורטי. המחקר הנוכחי מבוסס על המודל שלהם. לפיכך, המטרה המרכזית של המחקר לבחון, בהתאם למודל התיאורטי, את מהות, חוזק ויציבות הקשרים ברצף המוצע (שביעות רצון – מחוייבות לארגון – ביצוע אנשי מכירות) ואת השפעת המשתנים המתווכים על כל אחד מהמשתנים ברצף ועל הקשרים ברצף.

הפסקה הבאה, אשר מרכזה הוא הרעיון המחקרי, מהווה שכתוב נכון של הפסקה השגויה הקודמת.

המחקר מבוסס על מודל תיאורטי, כפי שעלה מתוך המטא-אנליזה של Brown & Peterson (1993). לפיכך, המטרה המרכזית של המחקר לבחון את מהות, חוזק ויציבות הקשרים ברצף המוצע (שביעות רצון – מחוייבות לארגון – ביצוע אנשי מכירות) ואת השפעת המשתנים המתווכים על כל אחד מהמשתנים ברצף ועל הקשרים ברצף.

המשפטים מהווים בסיס לחלוקת המסמך לפסקאות. חלוקת המסמך לפסקאות מייצגת את ההבחנות שעורך החוקר בין הנושאים ותתי-הנושאים השונים.

פסקאות

כתיבה אינטגרטיבית מביאה בצורה תמציתית וקולחת מידע רב. היא נשענת על כותרות ותתי-כותרות, המהוות מעין מפת דרכים עבור הקורא, ובעיקר על משפטי קישור בין פסקאות. כתיבה אינטגרטיבית נכונה מבטאת רעיון באופן רציף, ממוקד וענייני. לכל נושא או רעיון מוקדשת פסקה. המשפטים אגודים ביניהם בקשר לוגי, והם אינם מהווים מעין רשימת מכולת.

המשפטים הבאים, אשר אינם מקושרים זה לזה כחלק מפסקה, מהווים דוגמא לניסוח שגוי.

  • המדגם מייצג (גדול ומגוון) ומתאים לבחינת רצף הקשרים.
  • המדגם בעייתי כאשר נעשו פרוצדורות סטטיסטיות מתקדמות. לדוגמא: לצורך בדיקת השפעות המשתנים המתווכים, חולקה אוכלוסית המדגם לתתי-מדגמים. כך, לבחינת השפעת משתנה "שלבי קריירה של אנשי המכירות", אוכלוסית המדגם חולקה לשלושה תתי-מדגמים, שכללו תת-מדגם I (n = 158), תת-מדגם II (n = 219) ותת-מדגם III (n = 112). בהינתן הנתון, שאוכלוסית המדגם הכולל מנתה סך 531 משתתפים, לא ברור מה היה תפקידם של יתר המשתתפים (n = 42) וכיצד הם השפיעו על ההשוואה בין תתי-המדגמים.
  • לא ברור מה היה תפקידם של שאר 173 המשתתפים, כאשר אוכלוסית המדגם הכולל חולקה לשני תתי-מדגמים: תת-מדגם I (n = 182) ותת-מדגם II (n = 176), לצורך בחינת השפעת משתנה "ביצועי מכירות".

הפסקה הבאה, המבצעת אינטגרציה של המשפטים לעיל, מהווה דוגמא לכתיבה איטגרטיבית נכונה.

המדגם מייצג (גדול ומגוון) ומתאים לבחינת רצף הקשרים. אך, הוא בעייתי כאשר נעשו פרוצדורות סטטיסטיות מתקדמות. לדוגמא: לצורך בדיקת השפעות המשתנים המתווכים, חולקה אוכלוסית המדגם לתתי-מדגמים. כך, לבחינת השפעת משתנה "שלבי קריירה של אנשי המכירות", אוכלוסית המדגם חולקה לשלושה תתי-מדגמים, שכללו תת-מדגם I (n = 158), תת-מדגם II (n = 219) ותת-מדגם III (n = 112). בהינתן הנתון, שאוכלוסית המדגם הכולל מנתה סך 531 משתתפים (ע' 1397), לא ברור מה היה תפקידם של יתר המשתתפים (n = 42) וכיצד הם השפיעו על ההשוואה בין תתי-המדגמים. בנוסף, כאשר אוכלוסית המדגם הכולל חולקה לשני תתי-מדגמים: תת-מדגם I (n = 182) ותת-מדגם II (n = 176), לצורך בחינת השפעת משתנה "ביצועי מכירות", לא ברור מה היה תפקידם של שאר 173 המשתתפים.

עד כה, כמענה לשאלה איך כותבים עבודה אקדמית, עסקנו בניסוח המשפטים ובחלוקה לפסקאות. בהמשך נסביר כיצד כתיבה אינטגרטיבית מאפשרת הכנת מסמך קוהרנטי.

כתיבת מסמך קוהרנטי

כתיבה אינטגרטיבית איננה מביאה צרור ציטוטים, אלא מביאה את המידע בצורה מעובדת. החוקר עורך סינתזה של הנאמר במקור, מביא זאת בלשונו, וכמובן מציין את המקור ממנו נלקחו הדברים. בנוסף, כתיבה אינטגרטיבית מתייחסת אל המסמך (סמינריון, עבודת גמר, הצעת מחקר לתואר שלישי או שני, כמו גם תזה). כאל מכלול קוהרנטי, ועל כן נכתבים משפטי קישור גם בין הפרקים השונים. כך מתאפשר לקורא להבין בכל עת מהו המהלך הבא אותו מציג החוקר. רציפות זו מאפשרת לקורא להישאר ממוקד בתוכן עצמו.

ככל שקריאת המסמך נעשית באופן שוטף יותר, כך ניתן לומר כי המסמך נכתב באופן אינטגרטיבי יותר.

בכתיבה אינטגרטיבית של מחקר כמותי, האתגר העיקרי של הכותב הינו להפוך את ממצאי המחקר לרעיונות אותם המסמך מתכוון לנתח ולפתח (ראה "כתיבת מחקר כמותי".) לעומת זאת, בכתיבה אינטגרטיבית של מחקר איכותי, האתגר העיקרי של הכותב נובע מעוצמת מעורבות החוקר באיסוף, ניתוח ומתן פרשנות לממצאים. (ראה "כתיבת מחקר איכותני".)

כתיבת מבוא

מכיוון שכתיבה אקדמית מצריכה זמן, יתכנו שינויים רעיוניים רבים בין נקודת הפתיחה של כתיבתו לבין סופו. לכן, את המבוא לעבודה כותבים רק לאחר שהמסמך הוכן בשלימותו. כך המבוא משקף את התוכן כהלכה. עם זאת, כדאי להכין טיוטת מבוא, שכן בכוחה לסייע לכותב בתכנון המסמך ובכתיבה ממוקדת.

סיכום

מאמר זה הביא הסברים ודוגמאות, שנועדו לתת מענה לשאלה: איך כותבים עבודה אקדמית (סמינריון, עבודת גמר, הצעת מחקר לתואר שלישי או שני, וכמובן תיזה). שימוש ברעיונות המוצעים יאפשר לך לכתוב עבודה אקדמית על-פי כללי כתיבה אינטגרטיבית.