גם אנחנו יוצאים לחופש פסח

גאמא כתיבה אקדמית תפסיק לקבל הזמנות חדשות ב-18 במרץ, ועובדיה יהיו בחופש בכל חודש אפריל.

נשמח לעמוד לרשותכם לאחר מכן.

-
דף הבית אודות סטודנטים
לתואר שלישי
סטודנטים
לתואר שני
סטודנטים
לתואר ראשון
סטודנטים
לקויי למידה
חוקרים
וחברות
מרכז
המידע
צור
קשר
 
 

איך כותבים עבודה סמינריונית?

מאמר זה מסביר איך כותבים עבודה סמינריונית (הנקראת גם סמינריון). המאמר מציג את כללי כתיבת העבודה הסמינריונית, תוך התמקדות בשלבים עיקריים בכתיבתה. שלבים אלו מוצגים אף כתרשים עזר נוח לשימוש.

שלב ההכנות לכתיבת עבודה סמינריונית

יש לקרוא בעיון את הנחיות המרצה והמוסד אליו מוגש הסמינריון. מומלץ מאוד לעשות זאת בתחילת תהליך כתיבת העבודה. לרוב, ההנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית מתייחסות למבנה העבודה, היקפה, עיצוב המסמך ועדכניות המקורות. את ההנחיות יש ליישם באופן קפדני לאורך כל כתיבת הסמינריון.

בחירת נושא של עבודה סמינריונית

ישנם שלושה מצבים בסיסיים בבחירת נושא לעבודה סמינריונית: המרצה לא הגדיר נושא, ועליך לבחור נושא באופן עצמאי לחלוטין; המרצה הציג רשימת נושאים שנלמדו במהלך הסמינריון, ועליך לבחור נושא מתוך רשימה זו; או שהמרצה הציג רשימת נושאים שלא נלמדו במהלך הסמינריון, ועליך לבחור נושא מתוך הרשימה.

כל מי שהתנסה בבחירת נושא לעבודה סמינריונית באופן עצמאי מודע לכך שהאתגר המרכזי הינו בניסוח הנושא. זאת מכיוון שהשם של העבודה הסמינריונית אמור לבטא באופן מדויק את התוכן. סוגיית הניסוח איננה מתמקדת בענין לשוני, אלא בענין מהותי. כלומר, בבחירת נושא של עבודה סמינריונית עליך לבחור נושא שהתוכן שלו רלוונטי לתכנים שנלמדו במהלך הסמינריון, שיש בו פוטנציאל עבורך להפגין ידע, שתוכל למצות את הנושא, ושלא תיכנס בו להרפתקה שאיננה נגמרת.

לצורך כך עליך לאסוף מקורות, לקרוא אותם כדי להבין את הנושא הפוטנציאלי, וכדי לוודא שיש מספיק חומר מחקרי נגיש אליך. ניתן להעלות נושא באופן אינטואיטיבי, אך עליך לבדוק במקורות מחקריים את האפשרות לבסס עליהם את כתיבת העבודה הסמינריונית. לעיתים העיון במקורות המחקריים מוביל אותך לשינוי הנושא, או לשינוי מיקוד הנושא של העבודה הסמינריונית, ובעקבות זאת לניסוח מחדש של הנושא.

אם במסגרת בחירת הנושא עליך לבחור נושא מתוך רשימה אותה המרצה העלה, מצבך נוח יותר. אבל תצטרך להתמודד כהלכה עם סוגיית כתיבת עבודה סמינריונית בנושא שהמרצה הגדיר אך לא לימד. על כך ניתן לקרוא במאמר איך כותבים עבודה סמינריונית בנושא שהמרצה הגדיר אך לא לימד?

בדיקת היתכנות

מטרת בדיקת ההיתכנות היא לוודא את יכולתך להתמודד עם מורכבות הנושא של העבודה הסמינריונית, לוודא את זמינות כל המידע החיוני לכתיבת העבודה (כמו שאלונים ונתוניהם או סקירות עומק על כל משתני העבודה ומימדיהם) ולוודא את נגישות שדה המחקר עבורך. לדוגמה, עבודה סמינריונית שעוסקת בסוגיות אותן צריך לחקור בתוך תחומי בית ספר מצריכה קבלת אישורים, החל מהנהלת בית הספר ועד למדען הראשי של משרד החינוך.

חלק מבדיקת ההיתכנות הינו שלב איסוף המקורות והעיון בהם כפי שהוצג קודם.

בגמר בדיקת ההיתכנות אתה יכול להחליט שיש ביכולתך לכתוב את העבודה הסמינריונית כפי שהגדרת אותה בתחילה, להחליט שאתה צריך לשנות נושא לחלוטין, או להחליט שאתה מעדכן את הנושא. בהתאם להנחיות המוסד או המרצה יתכן שעליך להגיש את נושא העבודה הסמינריונית לאישור.

כתיבת הצעת מחקר

ישנם מוסדות אקדמיים ומנחים הדורשים כי תוגש להם הצעת מחקר בטרם תיכתב העבודה הסמינריונית. למסלול זה שני שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא כתיבת הצעת מחקר ואישורה. השלב השני הוא ביצוע המחקר וכתיבת העבודה הסמינריונית בעקבותיו.

הצעת מחקר של עבודה סמינריונית לרוב כוללת שלושה פרקים: מבוא, סקירת ספרות (רקע מדעי) ומתודולוגיה (שיטה). לאחר הגשת ההצעה ואישורה ניתן לערוך את המחקר.

כתיבת מבוא

כתוב מבוא אשר ישמש אותך לצורך התמקדות בשלבי החשיבה וכתיבת סקירת הספרות. לעיתים המבוא עשוי להשתנות בעקבות מסקנות אליהן תגיע בשלב הדיון והסיכום. למרות זאת, מומלץ להתחיל את כתיבת המחקר עם כתיבת המבוא.

כתיבת סקירת ספרות

סקירת הספרות (יש המכנים אותה "רקע מדעי") של עבודה סמינריונית הינה ליבת הסמינריון. במחקר כמותי היא מהווה את התשתית לניסוח השערות המחקר. במחקר איכותי היא מהווה את הבסיס לניסוח שאלות המחקר. הסבר מפורט על כתיבת סקירת הספרות אפשר לקרוא במאמר מתודולוגיית כתיבת תזה.

סקירת הספרות עשויה להוביל אותך לעדכון נושא העבודה הסמינריונית. בעת הצורך אשר את הנושא החדש ולאחר מכן עבור לכתיבת המתודולוגיה.

כתיבת מתודולוגיה

פרק המתודולוגיה של עבודה סמינריונית הינו למעשה פרק המפרט את שיטת ביצוע המחקר. לכן יש המכנים את הפרק הזה "שיטה" או "שיטת המחקר". פרק המתודולוגיה מתאר בתמציתיות את הפרדיגמה שבאמצעותה יתבצע המחקר (פרדיגמת מחקר כמותי, פרדיגמת מחקר איכותי ופרדיגמת מחקר משולב).

הפרק מפרט את כלי המחקר ונתוניו (נתוני המהימנות כפי שפורסמו במחקרים קודמים אודותיו וכפי שנמצאו במחקר שלך), את ההגדרה הנומינלית והאופרציונלית של המשתנים ומימדיהם. כמו כן, בפרק המתודולוגיה של סמינריון מפורט הליך המחקר (כיצד, היכן ועל ידי מי נאספו הממצאים במחקר כמותי והנתונים במחקר איכותי) ואופן ניתוח ועיבוד הממצאים במחקר כמותי וניתוח הנתונים במחקר איכותי. יש מוסדות אקדמיים הדורשים בסמינריון פירוט של סוגיות אתיות הכרוכות באיסוף הממצאים או הנתונים.

במחקר כמותי הכרחי לוודא שכל המשתנים הנבדקים באמצעות כלי המחקר נסקרו בסקירת הספרות. יש לצרף את כלי המחקר לנספחים.

שלב ביצוע המחקר

בהתאם לאישורים הנדרשים (כגון אישורים מהמנחה, מהמוסדות והארגונים שבהם יתבצע איסוף הממצאים או הנתונים) ניתן לבצע את המחקר.

במחקר כמותי, בסיום שלב זה מתבצעים עיבודים וניתוחים סטטיסטיים של עבודה סמינריונית. מטרתם לאושש את השערות המחקר של הסמינריון. עיבודים וניתוחים סטטיסטיים של סמינריון מיועדים לבצע סטטיסטיקה תיאורית (תיאור אוכלוסיית המדגם, משתני המחקר ומימדיהם ונתוני המהימנות הפנימית של השאלונים) וסטטיסטיקה היסקית (בחינת השערות המחקר). לרוב, עיבודים וניתוחים אלה מבוצעים באמצעות תוכנת SPSS, אך בהיקף ובמורכבות של עבודה סמינריונית לעיתים ניתן להסתפק בתוכנת אקסל.

כאשר העיבודים נעשו באמצעות תוכנת SPSS, יש לשמור באמצעות התוכנה את מהלך ביצוע הפעולות הסטטיסטיות (sav) ולאחר מכן להפיק את הפלטים (output). פלטים אלו יכולים להיות בתוכנת SPSS או מועברים לקובץ Word. יש מוסדות אקדמיים הדורשים תיעוד והצגת פלטים אלו.

כאשר אתה נעזר בשירותי סטטיסטיקאי לצורך ביצוע העיבודים וניתוחים, לרוב כאשר נדרשים עיבודים באמצעות תוכנת SPSS, יש לציין במפורש כי עליו להגיש לך את העיבודים והניתוחים של העבודה הסמינריונית תוך התייחסות מילולית לממצאים. התיאור המילולי יכול וצריך להיות מינימלי, אבל חייב להיות במידה מספקת כדי לאפשר לך להבין את משמעות הממצאים.

במחקר איכותי, בסיום שלב איסוף הנתונים מתבצע ניתוח הנתונים. מטרתו לענות על שאלות המחקר. לעיתים ניתוח הנתונים עשוי להוביל אותך חזרה אל סקירת הספרות כדי לעדכן אותה, בהתאם לסוגיות שעולות מתוך הנתונים. בנוסף, ניתוח הנתונים עשוי להוביל לניסוח מחודש של שאלות המחקר.

כתיבת פרק הממצאים

פרק הממצאים מהווה את התשתית לדיון שעליך לעשות בהמשך. עליך להציג את הממצאים או הנתונים בתמציתיות ובאופן לוגי. במחקר כמותי, ליבת הפרק הינה התייחסות להשערות המחקר. כלומר, האם הן אוששו או לא. במחקר איכותי, הליבה הינה מערך הקטגוריות שעולה מתוך הנתונים והתייחסותו לשאלות המחקר.

במחקר איכותי יש לצטט בקטגוריות התוכן בהתאם להנחיות המוגדרות לעבודה. לדוגמה, ישנם מוסדות הדורשים אזכור על פי ציון מספר השורה בתמלילים, ואף פירוט נוסף.

כתיבת דיון

בדיון עליך להתייחס למטרות המחקר, להשערותיו (במחקר כמותי) ולשאלותיו (במחקר איכותי). סעיפים אלו מהווים את ליבת הדיון. בהמשך לכך, יש להתייחס למגבלות המחקר ולהמלצותיך. לבסוף יש לכתוב סיכום.

כתיבת סיכום

כתוב סיכום תמציתי, תוך התייחסות למטרות המחקר שערכת. הסיכום מהווה עבורך הזדמנות לבטא את יכולתך להביא באופן תמציתי נקודות עיקריות בעלות חשיבות תיאורטית ויישומית. בעבודה סמינריונית לא מצופה ממך לצקת בסיס תיאורטי חדש ואף לא לפרוץ דרך מחקרית חדשה. עם זאת, מצופה ממך לבטא חשיבה ביקורתית ויכולת ניתוח ברמה גבוהה.

לעיתים, בעקבות נושאים שעולים בדיון ובסיכום אתה נדרש לעדכן את המבוא. אל תהסס לבצע זאת. המבוא אמור להיות השער דרכו הקורא של עבודתך נכנס. אתה בוחר לאן להוביל אותו. לכן, נסח את המבוא כך שלקורא יהיה ברור מה הוא הנושא הנחקר, מהי מטרת המחקר ומה הן שאלותיו של הסמינריון.

כתיבת תקציר

לעיתים רחוקות נדרש בעבודה סמינריונית לכתוב תקציר. התקציר מהווה תמצית המחקר והוא מציג את מטרתו, השערותיו ושאלותיו, המתודה לפיה הוא נערך, עיקרי הממצאים והמסקנות או ההמלצות. בדוק מה הן ההנחיות באשר להיקף התקציר ואל תחרוג ממנו.

רישום ביבליוגרפי

בכתיבת עבודה סמינריונית עליך להקפיד על רישום הביבליוגרפיה על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה בהתאם לדיסצפלינה בה אתה לומד. לדוגמה, במדעי החברה נהוגה שיטת רישום ביבליוגרפיה על-פי כללי ה- APA. כדי להימנע ממצבים מתסכלים, כמו חוסר יכלות לשחזר את כל הנתונים של מקור שבו עשית שימוש, יש להקפיד על עבודה שיטתית במהלך ההכנות לכתיבת הסמינריון ותוך כדי כתיבתו. כלומר, יש לערוך רישום ותיעוד קפדני ומאורגן של כל המקורות שבהם בכוונתך לעשות שימוש. כללי הרישום של הביבליוגרפיה מתייחסים לאזכור מקורות בגוף העבודה ולאופן רישומם ברשימה הביבליוגרפית. היות והקפדה על כך נחשבת לאחד הסטנדרטים הנדרשים מעבודה אקדמית, חבל לאבד ניקוד בעקבות רישום רשלני.

כתיבת תוכן העניינים

יש מי שנוהג להתחיל את כתיבת העבודה הסמינריונית בכתיבת תוכן העניינים. עבורו תוכן העניינים מהווה את "שלד העבודה". עם זאת, את תוכן העניינים הסופי של הסמינריון חייבים לכתוב לאחר סיום כתיבת כל העבודה הסמינריונית (כולל הנספחים). לאחר ספרור כל העמודים, תוך הקפדה על הנחיות המוסד האקדמי שבו אתה לומד, יש לכתוב באופן קפדני את תוכן העניינים.