מהי מתודולוגיית כתיבת תזה?

מאמר זה דן בעקרונות הכתיבה המדעית והאקדמית, תוך התמקדות במתודולוגיות כתיבה ובעקרונות כתיבה אינטגרטיבית בעלת שלימות קוהרנטית. סקירה כללית של תהליך כתיבת התזה ניתן למצוא במאמרנו "איך כותבים תזה?".

עקרונות כתיבה מדעית ועקרונות כתיבה אקדמית

כתיבת תיזה ברמה איכותית בהתאם לעקרונות כתיבה אקדמית מדעית דורשת שימוש במתודולוגיית כתיבה המהווה קו מנחה מחשבתי. הקו המנחה המחשבתי משקף את הרציונל של החוקר בעיצוב המחקר ואת ניסיונו להרכיב ביחד את כל מרכיבי המחקר כדי שיפעלו בהרמוניה (Maxwell, 1998).

מתודולוגיית שעון חול במחקר כמותי

ניתן לדמות לשעון חול את מתודולוגית הכתיבה האקדמית המתאימה ביותר לכתיבת תיזה העוסקת במחקר כמותי-פוזיטיביסטי. כלומר, בתחילתה הכתיבה ממוקדת בפרספקטיבה רחבה (סקירת ספרות), בהמשך היא הולכת ומצטמצמת (השערות המחקר, שיטה וממצאים) ובסיום היא שוב הולכת ומתרחבת לפרספקטיבה רחבה (דיון, ניתוח הממצאים, סיכום, מסקנות והמלצות). ההתכנסות מסקירת ספרות (הנשענת בעיקרה על תיאוריה) דרך השיטה והממצאים אל הדיון והסיכום (המתייחסים לתיאוריה) תואמת את העיקרון של חשיבה דדוקטיבית (Ulrich, 2006).

לאורך כל התהליך, הצגת הנושאים וניתוחם מאפשרים לחוקר לבטא את יכולת חשיבה ביקורתית שלו ואת מיומנותו האינטלקטואלית לבצע מחקר אקדמי או מדעי (Hamby, 2007).

מתודולוגיית כתיבת סקירת ספרות בתזה

מטרת סקירת הספרות להבהיר את המסגרת התיאורטית של בעיית המחקר ולתאר איך הבעיה נחקרה על ידי חוקרים קודמים. עם זאת, סקירת ספרות יכולה להצביע לא רק על מה שקיים בידע המחקרי עד כה, אלא בעיקר על מה שחסר (לדוגמא, הנושא נחקר מבחינה כמותנית אך חסרה בדיקה מבחינה איכותנית). כמו כן, סקירת ספרות צריכה לבטא את הידע וההבנה המקצועית שצבר החוקר בתהליך המחקר (החל מהצעת המחקר). תפקידה של סקירת הספרות הוא לקשר בין הידע הקיים בנושא המחקר לבין הידע החדש שכותב העבודה מרכיב או יוצר. מחד, הכתיבה צריכה להיות ממוקדת, עניינית ורלוונטית. הקוראים של התיזה הם מומחים בתחום/י המחקר בו עוסקת התיזה, לכן אין צורך בהסברים ובפירוט מיותרים. מאידך, חשוב להגדיר ולהבהיר באמצעות הספרות המחקרית תחומים, מושגים ותופעות אשר מצויים בבסיס המחקר שלך (כדי לא לשגות בהנחה שהדברים ברורים מאליהם). כך נוצרת וודאות אצל הקוראים כי קיימת שפה מקצועית משותפת ברורה ואחידה עם כותב התיזה. בנוסף, כתיבה איכותית מעוררת סקרנות אצל הקורא להמשך קריאה. בסקירת הספרות כדאי להשתמש במתודולוגיית כתיבה בצורת משפך. קרי סקירה מהתחום הרחב אל התחום המצומצם.

לדוגמא מובאת פסקה מתוך סקירת ספרות של תזה העוסקת באבחון מחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים (בר און, 2006, ע' 3). בתחילה, מובאת ההגדרה של דמנציה ומחלת אלצהיימר.

"דמנציה מוגדרת כסינדרום, הנובע מפגימות פרוגרסיביות בתפקוד הזיכרון והימצאות לפחות שיבוש קוגניטיבי אחד נוסף... [מקור]. מחלת אלצהיימר [Alzheimer's Disease: AD] היא המחלה השכיחה ביותר מבין המחלות הנוירולוגיות הגורמות לדמנציה [מקור]. מבחינה נוירולוגית, מאפיינים את המחלה שינויים היסטופתלוגיים של שקיעת רבדים עמילואידיים [amyloid plaques] וסבכים [neurofibrillary tangles] ברקמת המוח [מקור]".

לאחר מכן, מוגדר מהו אבחון מחלת אלצהיימר וכיצד הוא מבוצע.

"אבחון חד-משמעי של מחלת אלצהיימר יכול להיעשות רק בניתוח מוח לאחר המוות או בביופסיה מוחית, כאשר ניתן לראות במוח את השינויים הנוירולוגיים המבחינים [מקור]. הקריטריונים הדיאגנוסטיים המרכזיים לאבחון מחלת אלצהיימר הם בדיקה קלינית וכלים להערכת תפקוד קוגניטיבי. התפקוד הקוגניטיבי הוא רב-מימדי וכולל אספקטים קוגניטיביים שונים, כאשר מומלץ להעריך במסגרת הקלינית את התפקודים הקוגניטביים העיקריים: זיכרון, שפה, תנועה מוטורית רצונית [פרקסיס] וחשיבה מופשטת [מקור]".

לבסוף, מתכנסת עוד יותר הסקירה והיא מגדירה בנפרד כל אחד מהתפקודים הקוגניטיביים העיקריים (שפורטו לעיל).

כתיבה אינטגרטיבית

מבחינה מבנית, רצוי לערוך את סקירת הספרות על-פי נושאים, קטגוריות, או התפתחות כרונולוגית, כדי לבנות רצף הגיוני של הסקירה. לסקירת הספרות יש שתי רמות: הרמה הבסיסית כוללת עיבוד ועריכה של טקסטים תוך הפנייה למקורות. הרמה המתקדמת כוללת כתיבה אינגרטיבית של רעיונות ותכנים תוך הפניה למקורות.

שאלות המחקר

שאלות המחקר הן ליבת המחקר. הן מקשרות את מטרות המחקר, התיאוריה והידע העכשוויים, המתודות המחקריות והתוקף שלהן לכלל שלימות קוהרנטית. שאלות המחקר מגדירות את הדברים שהחוקר רוצה להבין. מבחינה מבנית, שאלות המחקר מובאות בסוף סקירת הספרות, ללא כותרת ייעודית.

השערות המחקר

כדי לתת מענה לבעית מחקר מנוסחות השערות מחקר. החוקר צריך להבטיח שיעמדו לרשותו שיטות מתאימות לבדיקת ההשערות (הפירוט על-כך מובא בפרק "השיטה"). את השערות המחקר ניתן לנסח בסיום סקירת הספרות תחת כותרת יעודית ("השערות המחקר"), או בסיכום סקירת כל נושא ואזי השערות המחקר שזורות לאורך סקירת הספרות ללא כותרת יעודית. השערת מחקר היא ניסוח של כיוון היחסים המצופים להתקיים בין משתנים תלויים ובלתי תלויים. היחסים הם הקשר שבין המשתנים, הם מנוסחים כקביעה (לדוגמא, "ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך רמת ההכנסה גבוהה יותר") והם ניתנים לבדיקה אמפירית במחקר כמותני. בכתיבת השערות המחקר צריך להימנע מפירוט יתר, שעלול להוביל לחוסר-ענין.

ניסוח השערות המחקר

מספר אפשרויות ניסוח השערות של קשר חיובי לדוגמא:

• קיים קשר חיובי בין "שביעות הרצון בעבודה" לבין "המחוייבות הארגונית".
• ככל ש"שביעות הרצון בעבודה" גבוהה יותר, כך "המחוייבות הארגונית" גבוהה יותר.
• אם רמת "שביעות הרצון בעבודה" של העובדים גבוהה יותר, "המחוייבות הארגונית" שלהם גבוהה יותר.

מספר אפשרויות ניסוח השערות של קשר שלילי:

• קיים קשר שלילי בין "הסיכון הנתפס" לבין "כוונות הרכישה".
• ככל ש"הסיכון הנתפס" גבוה יותר, כך "כוונות הרכישה" נמוכות יותר.
• אם ללקוחות יש "סיכון נתפס" גבוה יותר, "כוונות הרכישה" שלהם נמוכות יותר.

דוגמא לניסוח השערת תיווך:

• יבחן האם "הסיכון הנתפס" מתווך בקשר שבין "אמון בספקי מסחר" לבין "כוונות הרכישה".

דוגמא לניסוח השערת קשר ממתן:

• השערה מס' 3: "מחוייבות לקריירה" תמתן את הקשר שבין "מחוייבות ארגונית" לבין "נטיות העזיבה" של אנשי המכירות, בכך ש:
• השערה מס' 3 א': אנשי מכירות אשר רמת מחוייבותם לארגון נמוכה, ככל שרמת מחוייבותם לקריירה גדולה יותר, כך נטייתם לעזוב (את מקום העבודה) נמוכה יותר.
• השערה מס' 3 ב': אנשי מכירות אשר רמת מחוייבותם לארגון נמוכה, ככל שרמת מחוייבותם לקריירה קטנה יותר, כך נטייתם לעזוב (את מקום העבודה) גדולה יותר.

רציונל המחקר

סקירת ספרות איכותית מאפשרת לכותב להפגין את מודעותו לדיונים המדעיים, למכלול הידע העדכני ולסוגיות המחקריות העכשוויות בנושא הנחקר. לכן, חשוב ליצור זיקה בין סקירת הספרות לבין רציונל המחקר כך "שסקירת הספרות תהיה רלוונטית לנאמר ברציונל, והרציונל יהיה מבוסס על קשרים שנסקרו בספרות" (בירנבוים, 1993, ע' 159). רציונל המחקר הינו החלק הראשון בפרק "השיטה". סעיף רציונל המחקר מאפשר הסבר ביקורתי ומנומק לגבי הבחירה בגישה מתודולוגית מסוימת (ולעיתים מדוע נדחו גישות מתודולוגיות אחרות).

משתני המחקר

פרק השיטה מציג את מתודולוגיית המחקר והוא כולל הגדרות נומינליות ואופרציונליות של משתני המחקר. ניתן בו תיאור של הליך המחקר וכלי המחקר (כולל נתוני התוקף והמהימנות שלהם). מתודולוגיית המחקר עונה על שתי שאלות עיקריות: כיצד בוצע איסוף הנתונים וכיצד בוצע ניתוח הממצאים? כמו כן, בפרק השיטה ניתן, בהתאם לצורך, הסבר על בעיות מתודולוגיות, על פתרונותיהן או השלכותיהן על ממצאי המחקר. ניתן להסתייע בספרות מחקרית לצורך הדיון הנ"ל.

ממצאים סטטיסטיים

פרק הממצאים כולל ממצאי סטטיסטיקה תיאורית וסטטיסטיקה היסקית. הצגת ממצאי המחקר מהווה אתגר בכתיבה אקדמית או מדעית, שכן יש לסנן את הנתונים הגולמיים הרלוונטיים (לרוב לא ניתן להציג את כולם) ולהציגם באופן ביקורתי, משכנע ואותנטי. יתכן ויש צורך להיעזר בספרות המחקרית לגבי סוגיות הקשורות לדיווח על הממצאים. הממצאים מתייחסים למאפייני המדגם ולמדדי המחקר, והם מאפשרים את בחינת השערות המחקר.

מבחינה מבנית פרק הממצאים מורכב מתצוגה מילולית (תמציתית), טבלאית ולעיתים גרפית. העריכה צריכה להיות ברורה, לוגית ואינטגרטיבית, שכן מטרתה להוות מעין שער אל הדיון בפרק הבא.

מערך המחקר, ניתוח הממצאים, דיון וחשיבה ביקורתית

כאמור, כעת על פי מתודולוגיית כתיבה אקדמית בצורת שעון חול, נעשית הרחבת הפרספקטיבה אל הדיון. הדיון צריך להתבצע לאור מטרת העל של החוקר, שהיא ייצור הידע ולא מיחזורו. הדיון מתחיל בניתוח הממצאים, בכדי לקשר בינם לבין שאלות המחקר, בעיות המחקר והשערות המחקר. בשלב זה מתבצעת חשיבה ביקורתית שמתייחסת אל התיאוריה המחקרית. בתחילה אנו מפרשים את הממצאים. כלומר, אנו מסבירים לקוראים את הממצאים, אך לא מציגים אותם שנית. לאחר מכן, נערך דיון, הכולל הסקת מסקנות לגבי הקשרים בין המשתנים שנבדקו, באשר למשמעויות האישוש, אישוש חלקי או אי אישוש השערות המחקר. אם לא אוששה השערת מחקר, יש לתת על כך הסבר. המתודה המתאימה לעריכת הדיון בממצאי המחקר היא באמצעות עימות ממצאיו עם ממצאי מחקרים רלוונטיים. לאורך כל הדיון, מתבצעת חשיבה ביקורתית על מנת לבחון עד כמה הממצאים תומכים או לא תומכים בתיאוריה עליה התבסס המחקר, ומתוך כך לנתח את השלכות התיאוריה על הממצאים. יתכן שתהליך החשיבה הביקורתית יוביל למסקנה שתיאוריות מסוימות לא נותנות את התשובה, ולכן יש צורך להשתמש בתיאוריות אחרות, כמו גם שצריך לעשות שימוש במערך מחקר אחר (מערך מחקר הינו התוכנית המדריכה את החוקר בתהליך איסוף הנתונים, ניתוח הממצאים ופירושם). הכוונה לערוך דיון מעמיק המבוסס על דיונים מדעיים בנושא המחקר וסביבו. מסקנות הדיון צריכות לעסוק בשאלה העיקרית: האם בעיית המחקר "נפתרה"? כמו כן, הן צריכות להסביר באיזו מידה הושגו מטרות המחקר, את האופנים בהם ניתן לעשות שימוש בידע החדש שנוצר, את מגבלות המחקר ואת ההמלצות המחקריות או היישומיות שלו.

מסקנות, מגבלות המחקר והמלצות

מבחינה מתודולוגית צריך לבחון בקפדנות זיקה ישירה בין המסקנות לבין הממצאים. כלומר, כל המסקנות צריכות להתבסס אך ורק על הממצאים שהוצגו לעיל. מבחינה מבנית ניתן לפצל את פרק הדיון (שמכיל ניתוח, מסקנות, מגבלות המחקר והמלצות) לשני פרקים נפרדים: האחד עוסק רק בניתוח והשני כולל מסקנות, מגבלות המחקר והמלצות.

יש להקפיד בסגנון הכתיבה על הימנעות מיומרנות ופסקנות כגון "לראשונה נמצא כי...". שימוש בשפה מסויגת וזהירה (כגון "נראה ש...", "ככל הנראה...", "ממצאי המחקר מצביעים על...") יתאים יותר לציין את הסבירות שיש לפחות חוקר נוסף אשר מצא ממצאים זהים לממצאי המחקר, ואת האפשרות שניתן יהיה להפריך את ממצאי המחקר במחקרי המשך. כמו כן, גם אם ממצאי המחקר שלנו מעידים על ממצאים שונים מאלה של חוקרים אחרים, אין בכך הוכחה ניצחת כי החוקרים האחרים שגו, מכיוון שיתכן והנסיבות שונות, שהמתודות שונות, ושהחוקר לא מפרש נכון את ממצאי המחקרים האחרים. לכן, אין מקום להתפלמסות, התנצחות ותוכחה בכתיבת התיזה. בנוסף, הכתיבה צריכה להיות תמציתית וממוקדת בנושא כדי להציג את עיקרי הדברים הרלוונטיים.

חשיבה ברמת המאקרו וחשיבה ברמת המיקרו

לסיכום, כתיבה אקדמית או מדעית של תזה כוללת מורכבות אינטגרטיבית של חשיבה ברמת המאקרו (כגון סקירת ספרות ודיון), חשיבה ברמת המיקרו (כגון הצגת הממצאים וניתוחם) וחשיבה ביקורתית (כגון זיהוי ודיון במגבלות המחקר וממצאיו), תוך הקפדה על מבנה וסגנון כתיבה מקצועיים. שימוש במתודולוגיה המוצגת לעיל יכולה לסייע לחוקר להרכיב ביחד את כל מרכיבי המחקר כדי שיפעלו בהרמוניה ויציגו כתיבה בעלת שלימות קוהרנטית.

רשימה ביבליוגרפית:

בירנבוים, מ. (1993). מי מפחד מעבודת מחקר? תכנון וכתיבה של הצעת מחקר ודו"ח מחקר במדעי ההתנהגות. תל-אביב: מפעלים אוניברסטיאיים להוצאה לאור.

בר און, ג. (2006), "השוואת מאפיינים כמותיים של תהליך הכתיבה בקרב קשישים בריאים, קשישים עם ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) וחולי אלצהיימר בשלבים המוקדמים (Mild AD)", תיזה, אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי בריאות ורווחה, החוג ללימודי זקנה – גרונטולוגיה.

Hamby, W. (2007). Philosophy of Anything: Critical Thinking in Context. Kendall Hunt Publishing Company, Dubuque Iowa.

Maxwell, J.A. (1998), "Designing a qualitative study", in L. Bickman & D.J. Rog (eds.), Handbook of Applied Social Research Methods. Sage Publications, London. pp. 69-100.

Ulrich, W. (2006), "Rethinking critically reflective research practice: beyond Popper's critical rationalism", Journal of Research Practice. 2(2), Article P1. Retrieved [09.08.07], from http://icaap.org/index.php/jrp/article/view/64/63